אף אחד לא מעוניין להיפצע בתאונת עבודה. אך כאשר אירע המקרה וכעת העובד שוהה בביתו ללא הכנסה, אין מנוס מלהבין מי משלם על תאונות עבודה וכמה כסף בדיוק מקבלים.
מאמר זה ישמש כמדריך להבנת זכויות נפגעי תאונות העבודה ולהיכרות עם הגורמים מהם ניתן לדרוש פיצוי כספי:
מי משלם על תאונת עבודה בישראל?
במדינת ישראל יש מספר גורמים מהם ניתן לקבל פיצוי כספי אבל רק אחד מהם וודאי.
בעוד היתר תלויים באופי התאונה ובתנאים שנקבעו עבורה מראש:
- המוסד לביטוח הלאומי:
תשלום דמי פגיעה לכל עובד שנפגע בתאונת עבודה במשך 91 ימים.
- המעסיק:
תשלום שכר מלא ליום התאונה וימי מחלה לפי חוק. אם התאונה נגרמה בעקבות התרשלות המעסיק, ניתן יהיה להגיש נגדו תביעת נזיקין בהמשך.
- חברת הביטוח הפרטית:
ככל שלנפגע יש פוליסה מתאימה כמו ביטוח תאונות אישיות, נכות מעבודה, ביטוח סיעודי וכיוצ"ב.
מי ישלם על תאונות עבודה מיד לאחר המקרה?
אופן הדיווח על התאונה וקבלת התגמולים ממנה כרוכים בתהליך בירוקרטי ולכן אם תימצאו זכאים לכך (בכפוף להכרה), התשלום יחול באופן רטרואקטיבי.
עם התרחשות תאונת העבודה המעסיק ישלם לעובד את ימי המחלה שצברו לזכותו.
במקביל תוגש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה באירוע כתאונת עבודה באמצעות טופס ב"ל 211.
עם הכרת המוסד לביטוח לאומי באירוע כתאונת עבודה, יתבצע תשלום הנקרא דמי פגיעה.
תשלום זה בא להחליף את השכר אותו היה הנפגע מרוויח אילולא היה נפגע בתאונת העבודה.
דמי הפגיעה ישולמו לתקופה של סה"כ 91 ימים מיום התאונה, אם בתום התקופה העובד עדיין לא מסוגל לעבוד, באפשרותו להגיש תביעת נכות מעבודה.
מי משלם על תאונות עבודה של עצמאיים?
עצמאיים זכאיים גם כן להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה באירוע כתאונת עבודה באמצעות טופס ב"ל 211 .
יחד עם זאת, להבדיל משכירים, הזכאים לקבלת דמי פגיעה עבור 91 ימים.
אצל עצמאיים מתקיים קיזוז של 12 ימים ראשונים וכך כאשר אי הכושר נקבע למשך פחות מ-12 ימים.
לא חלה זכאות לדמי פגיעה כלל אך כן ניתן להגיש תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה (באמצעות טופס ב"ל 211).
וכן תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה באמצעות טופס ב"ל 200).
הבדל נוסף הוא בהיקף דמי הפגיעה בפועל, כאשר החישוב לשכירים מבוסס על השכר הממוצע ברוטו משלושת חודשי העבודה האחרונים ויתקבל בגובה 75%.
בקרב עצמאיים, התשלום תלוי במקדמות: ככל שהן גבוהות יותר, תשלום דמי הפגיעה יעלה, לאור הרגישות והמורכבות בסוגיית מימוש זכויות רפואיות לעצמאיים, יש לוודא שהמקדמות משולמות כסדרן ולפנות להתייעצות משפטית מתאימה.
מי משלם על תאונות עבודה במקרה של שני מקומות עבודה?
כאשר העובד מחזיק בשתי משרות, עליו לתבוע בהתייחסות למקום העבודה שבהקשר שלו נגרמה התאונה.
יש לצרף בכל מקרה את תלושי השכר משני מקומות העבודה וזאת לצורך חישוב השכר הממוצע משני המקומות ולא רק מאחד מהם.
מי משלם על תאונת עבודה לעובדים בארגונים גדולים?
תקנה 22 של הביטוח הלאומי מאפשרת לארגונים בעלי 100 עובדים ומעלה לערוך הסדר מיוחד, שבו דמי הפגיעה משולמים ישירות מטעמם.
המעסיק מחויב לדווח לביטוח הלאומי על התאונה, לגלם את תשלום דמי הפגיעה בתוך המשכורת של אותו החודש ולאחר מכן לבוא בחשבון עם הביטוח הלאומי כדי לקבל החזר או קיזוז.
תשלום פיצויים מטעם חברת הביטוח או גורם מזיק
כפי שצוין, הגוף העיקרי שמפצה בגין תאונות עבודה בישראל הוא המוסד לביטוח הלאומי, אך יש מקרים שבהם ניתן לתבוע את קרן הפנסיה (במצבי אובדן כושר עבודה) או את פוליסת הביטוח הפרטית.
כגון, ביטוח תאונות אישיות וכן ביטוח חובה במקרה של תאונות דרכים.
כאשר המקור לתאונה הוא מחדל, כשל או רשלנות מצד מקום העבודה, תוגש תביעת נזיקין מתאימה.
נציין שבמקרים אלה ייתכן שהנפגע ייחשב כבעל "אשם תורם".
כלומר שבית המשפט קובע כי הייתה לו מידת אחריות כלשהי לתאונה, שמפחיתה מסכום הפיצויים המלא.
הקריטריונים להכרה בתאונות עבודה
תיאורטית, כל העובדים המשלמים את דמי הביטוח הלאומי רשאים לתבוע בגין תאונת עבודה שנגרמה להם.
אך מי משלם על תאונות עבודה שהתרחשו כתוצאה מהתקף לב? והאם יחול תשלום במקרה שהתאונה התרחשה בדרך הביתה מהעבודה?
לפניכם ההגדרות, התנאים והחריגים הנוספים שמקימים זכאות לפיצוי:
- התאונה תוכר אם הוכח שהתרחשה במהלך עיסוקו ועקב עיסוקו של העובד.
- התאונה תוכר אם התרחשה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה וכל עוד השתמש הנפגע בדרך הנסיעה / ההליכה הרגילה וללא סטיות או עצירות בדרך, למעט הורדה ואיסוף ילדים ממסגרות החינוך או תפילת בוקר בבית הכנסת.
- גם תאונה במהלך הפסקת הצהריים של העובד תוכר, כל עוד התקיימה במקום שמקובל על המעסיק ולא עלתה על 3 שעות.
- במקרים של שבץ מוחי או התקף לב, התאונה תוכר כפגיעה מעבודה כל עוד הוכח קשר סיבתי בין האירוע לבין תרחיש בעבודה שקדם לו.
- במקרה של התפרצות מחלת מקצוע או נזק רפואי (מיקרו-טראומה), ההכרה תתרחש בכפוף להוכחה כי הם נגרמו מתנאי העבודה, סביבת העבודה או עצם ביצועה.
מי משלם על תאונת עבודה לאחר קבלת דמי הפגיעה?
ככל שאי הכושר נמשך ודמי הפגיעה כבר מוצו במלואם, ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה באמצעות טופס ב"ל 200.
אחריו תזומנו לעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
בועדה יקבעו אחוזי נכות שעשויים לבטא תגמולי המשך:
- קביעת נכות בשיעור 0%-8% – לא חלה זכאות לדבר.
- קביעת נכות בשיעור 9%-19% – תחול זכאות למענק חד פעמי.
- בקביעת נכות בשיעור 20% ומעלה תחול זכאות לקצבת נכות קבועה עד לגיל הפרישה מעבודה.
- בגיל הפרישה, יוכלו העובדים להחליט האם להמשיך לקבל את הקצבה או לקבל במקומה את קצבת הזקנה.
תגמולים אלה והקריטריונים לקבלתם אינם תואמים לאלו שבמסלול נכות כללית.
אך בשניהם האפשרות לקצבאות והליכים נוספים על פי מצבו של הנפגע כמו:
- קצבת סיעוד
- קצבת שר"ם
- מעמד נכה נזקק
- קצבת ניידות ועוד.
חוויתם תאונת עבודה? אנו מעניקים ליווי משפטי אישי ומקצועי ללא פשרות
אם אתם או מי מיקיריכם חוויתם תאונת עבודה, אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו ולקבל מענה מקצועי מהיר, נאפשר לכם למצות את זכויותיכם כראוי ולקבל פיצויים בסכום הולם וראוי מכל הגורמים האפשריים.
עורך דין נזיקין רענן ללזר משמש עורך דין תאונות עבודה עתיר ניסיון, הדוגל ביחס אישי צמוד.
לתיאום פגישה עם עורך הדין ללזר צרו קשר כבר עכשיו.
השמעת המאמר לכבדי ראייה
